הבלוג שלנו

הסמכות לפסול רישיון נתונה לבית המשפט, לקצין משטרה ולמשרד הרישוי. למכון הרפואי איןסמכות לפסול רישיון נהיגה של נהג אבל יש לו סמכות להמליץ, ומשרד הרישוי משמש כחותמת גומילהמלצה. באילו מקרים משרד הרישוי פוסל את רישיון הנהיגה? מקרה ראשון הוא בשל

נהיגה ברכב על ידי מי שאינם כשירים לכך, מבחינה מוטורית, מנטלית או נפשית, מסכנת לא רק את הנהג עצמו אלא גם את כל מי שעשוי להימצא בסביבתו. המדינה נוקטת במגוון אמצעים כדי להגן על כלל המשתמשים בדרך ולהבטיח שמי שמפעילים

מהירות מופרזת היא סיבה מרכזית לתאונות דרכים ברחבי הארץ. חלק מהנהגים "נרדמים על ההגה" ולוחצים חזק על הדוושה, חלק עוברים על החוק ביודעין מתוך החיזוק שבעבר עברו על החוק ושם דבר לא קרה, חלק עוברים על החוק ביודעין כשהם מעודכנים

אחת העבירות הנפוצות ביותר בקרב צעירים עם רישיון נהיגה היא עבירה של נהיגה בשכרות. בניסיון של גופי האכיפה להילחם בתופעת הקטל בדרכים, עבירת נהיגה בשכרות קיבלה מעמד של כבוד ודגש חזק מאוד בנושא האכיפה והענישה של נהגים העושים שימוש בכלי

המלחמה האינסופית שלנו בכבישי מדינת ישראל גורמת לתאונות דרכים רבות הנגרמות בין היתר מנהגים לא מנוסים, נהיגה פזיזה, נהיגה שאינה לפי תקנות התעבורה, נהיגה בשיכרות ועוד. בשנים האחרונות מספר ההרוגים בתאונות הדרכים הולך וגדל לצערנו. על מנת להילחם בתאונות הדרכים

בחירת עורך דין לתעבורה תחום התמחות לעורכי דין יש תחומי התמחות רבים, לכן חובה לבחור עורך דין אשר עוסק ובקיא בתחום אשר לשמו אתם שוכרים את שירותיו. (תחומים לדוגמא: מקרקעין, מיסים, נזיקין, פלילי, תעבורה.) עו"ד מוסמך על עורך דין לתעבורה

כיצד לבחור עורך דין תעבורה מומלץ שאלה טובה. האמת היא שאין לי תשובה החלטית לתת לכם כיוון שכמו בבחירת כל בעל מקצוע, קשה לנו באמת לדעת האם אותו בעל מקצוע, במקרה הזה עו"ד, שיושב מולנו הוא באמת בעל מקצוע עילוי

אחת התופעות החמורות בהן מנסה מזה שנים משטרת ישראל להילחם היא תופעה של נהיגה במהירות מופרזת. בהתאם לחוק, על כבישי ישראל מפוזרים שלטי תמרור והכוונה המורים לנהגים מהי המהירות המקסימאלית המותרת באותו אזור, אך למרות זאת מדי שנה אנו עדים

מטרתם של קנסות תעבורה הם לסייע למשטרת התנועה לאכוף, בעזרת סנקציה כספית, את הוראות החוק והתקנות המותקנות על פיו. המטרה העיקרית של קנסות התעבורה, היא להפחית ולצמצם את תאונות הדרכים הנגרמות בשל אי ציות לחוק. כאשר נהגים יודעים שיוטל עליהם

ישנו גבול דק ביותר בין נהג אשר עובר מספר עברות תנועה בודדות ונחשב לנהג זהיר, מול נהג אשר מקבל על ימין ועל שמאל דו"חות תעבורה משטרתיים בנושא נהיגה במהירות מופרזת. הקמפיינים שמלווים את הנהגים בסביבת הכביש וגם בסביבה הנייחת סובבים

כשאדם מקבל זימון לבית המשפט לתעבורה, זה יכול להיות מסיבות שונות: משפט בגין נהיגה בשכרות, נהיגה מסוכנת, אי ציות לתמרורים, מעורבות בתאונה שיש בה נפגעים, מהירות מופרזת ועוד- התוצאות עלולות להיות מרחיקות לכת. הנאשם יכול להגיע לעונש של שלילת רישיון,

מעבר באור אדום הוא עבירת תעבורה שטומנת בחובה קנס כספי וכן הליכי ענישה מנהלתיים כמו למשל נקודות מצטברות לחובתו של הנהג, ובמקרים בהם עברה זו רשומה כבר בעברו של אותו הנהג – רישיונו יפסל בפועל. תשלום על אותו הקנס מהווה

ישנן תאונות דרכים שכרוך בה נזק לרכוש בלבד, וישנן לצידן תאונות דרכים שמערבות גם פגיעה בגוף. בדרך כלל, חקירה משטרתית לא תפתח בעקבות תאונת דרכים שאין בה נזקי גוף, ולכן גם לא יפתח תיק רישום פלילי כנגד מי שנמצא בה

לא מזמן נודענו כי מתווספות מצלמות מהירות חדישות וחדשניות לאוסף מצלמות התנועה בכביש בישראל. אמנם המדינה משלמת מחיר רב על ציוד יקר, אולם התכנון הוא גם להחזיר אותו וברבית – דרך דו"חות התנועה שניתן לתת באמצעותן. אם עד היום היו

שיטת הנקודות בעבירות תנועה באות (בנוסף לקנסות התעבורה) כמעקב אחר הנהגים המורשעים בעבירות תעבורה. ישנן עבירות תעבורה אשר לא ניתנות נקודות עליהן כלל ממשרד התחבורה, כמו עבירות חניה או עבירות מהירות לרוב. כיצד משרד התחבורה מעניק את הנקודות? ישנן שבעים

רכב מנועי כפי המוגדר בחוק יונע רק על ידי מי שיש לו רישיון נהיגה בתוקף. על הרישיון להתאים לסוג הרכב (פרטי או מסחרי – וגם סביב אלו ישנן תתי קטגוריות שונות). סעיף 10 על פי פקודת התעבורה מדבר על החובה

נהיגה ללא רשיון ס´ 10 לפקודת התעבורה מבחין בין כמה מצבים וקובע כדלקמן: (א) לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רישיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי

ארץ ישראל ספגה לא מעט תאונות דרכים קשות שהובילו לנפגעים קלים, לאחוזי נכות, שיתוק לכל החיים ולא פעם מוות מיותר. על פי הסטטיסטיקות רוב תאונות הדרכים מתרחשות בקרב בני נוער שנוהגים פעמים רבות בחוסר אחריות ולא פעם תחת השפעת אלכוהול.

מהו רישיון נהיגה לאחרונה הוכרזה עבירת הנהיגה ברישיון לא תקף כמכת מדינה, לצורך המחשה צריך רק להקשיב לתשדירים ברדיו. רישיון נהיגה הוא אישור המקנה לבעליו את הזכות החוקית לנהוג ברכב מסוג מסוים. סעיף 10 בפקודת התעבורה קובע את האיסור לנהוג

נתפסתי במהירות מופרזת – מה עכשיו? על פי עדכונים אחרונים, יש לא מעט מצלמות מהירות שנכנסות לפעולה בימים אלו ממש, וזאת כדי לסייע למערך המשטרתי – לא רק בתפיסת עברייני תנועה ומהירות, אלא כדי לתעד את דבר העבירה באופן מבוקר

נהיגה בשכרות נחשבת כיום לאחת מן עבירות התעבורה החמורות שהענוש לצידה הוא פסילת מינימום של שנתיים, לצד רכיבי ענישה נוספים, כגון: מאסר בפועל, ו/או מאסר בעבודות שירות, ו/או מאסר על תנאי, ו/או קנס כספי, ו/או התחייבות. בתיק רע"פ 6439/06 קריטי

לצערנו עבירות מהירות הן דבר שכיח ונפוץ בארצנו. לא ניכנס לגורם לכך ולפן המתייחס לתרבות הנהיגה אלא לפונקציונליות ולדברים שעלינו לדעת ולעשות על מנת לטפל בעניין במהירות האפשרית. כמובן שעדיף להימנע ממצב בו אנו עוברים על חוק המהירות המותרת אך

מי נחשב "נהג חדש" – נהג חדש הוא מי שניתן לו רישיון נהיגה, כאשר לא היה בידו רישיון לנהיגת רכב מנועי, כך שגם בעלי רישיון לאופנוע, טרקטור ומכונה ניידת המוציאים רישיון נהיגה לרכב פרטי או משא, ייחשבו "נהגים חדשים" לאחר

אחת הדרכים היעילות ביותר של רשויות החוק והאכיפה להתמודד עם תופעת הקטל בכבישים היא באמצעים חינוכיים ובשימוש בהרתעה. לצורך ביצוע הרתעה במטרה לחנך את הנהג הישראלי לנהוג על פי הכללים עושה המשטרה שימוש בעונשים וקנסות אותן היא מטילה על נהגים

ידוע, כי על פי חוק הפלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים) אין צורך בהוכחת אשמת הפוגע בתאונה או רשלנותו, הנפגעים יקבלו ממילא את הפיצויים הנדרשים עבור כל פגיעה גופנית או נפשית שנגרמה מתאונת דרכים, כפי שהיא מוגדרת על ששת יסודותיה: נזק

פסילת רישיון נהיגה – המכון הרפואי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הינו מוסד הפועל מטעם המשרד לבריאות בישראל, הוא קיים החל משנת 1980 עלפי צו מאת שר הבריאות ולפי תקנות התעבורה 193-195ג'. מתפקידיו להמליץ לרשות הרישוי על כשירותו הרפואית של נהג

עם הזימון הראשון לבית המשפט לאחר עברת תעבורה, האישום יוקרא לנאשם – וזה בעצם מה שנקרא "הקראה". ההקראה תתבצע על ידי סנגורו של הנאשם או על ידי הנאשם עצמו, ולאחר מכן תתקיימנה שתי אופציות: הנאשם מודה בעברה – ולאחר מכן

קנסות תעבורה מתחלקים לשניים – אלו אשר מלווים בקנס תעבורה, ואלו המזמינים את העבריין למשפט בגין ביצוע עבירה הנחשבת לחמורה (כמו חציית קו הפרדה לבן). קנס תעבורה הוא הכלי המעניש העיקרי בו מסתייעות הרשויות (מקומיות או מבצעת – המשטרה). מטרת

כאשר נשלל לאדם רישיונו הוא ניזוק מכך קשות שכידוע, כיום, רכב שווה ערך לרגליים – ללא רכב, אנו חשים שאיננו יכולים לנוע לשום מקום. אם פסלו לך את רישיונך, גש אל עורך דין תעבורה, אולי תוכל להפוך את גזר דינכם.

קצין משטרה מדרגת מפקח ומעלה רשאי כשיש לו סמכות על פי החוק להורות על פסילתו של נהג לתקופות מסוימות על פי סוג עבירת התעבורה שעבר הנהג או שהנהג נחשד שעבר אותה. קיים הבדל בין פסילה מנהלית לבין פסילה של בית

על פי הנתונים מרבית התאונות דרכים בישראל הן תוצאה של התנגשות פנים רכב באחוריו של רכב אחר כלומר תאונות הנובעות כתוצאה מאי שמירת מרחק. הכלל הפשוט של שמירת מרחק מספיק מוכר לכולם ועדיין מתבצעות תאונות רבות כאלה בעיקר בשל אי

בדרך לעבודה ישנו תמיד הלחץ להגיע בזמן, ולפעמים לא משנה כמה טווח זמן בטיחות אתם לוקחים מראש כדי שלא לפספס רכבת, מונית שירות או "לדלג" על הפקק, בסופו של דבר מרפי הוא השחקן הראשי במחזמר של חייכם ואתם נאלצים לאחר.

אדם הנתפס נוהג ובגופו כמות אלכוהול הגבוהה מהמותר על פי החוק במדינת ישראל, נחשב לנוהג בשכרות. אחת התוצאות הסבירות של התרחשות כזו היא פסילה מנהלית של רשיון הנהיגה ל-30 יום. במקרה חמור במיוחד (כמות גבוהה ביותר של אלכוהול בדם) נוטה

תאונת דרכים קטלנית היא זו שבה נהרג אדם. כאן מדובר בתוצאה הסופית: הרג וקטל בדרכים. תאונות דרכים נגרמות, הן לא קורות, אולם לא תמיד הנהג הוא האשם, וישנם גורמים נוספים לקרות האירוע. בין השאר זה יכול להיות העמדת תמרורים במקום

הסיכויים להיות מעורבים בתאונת דרכים, גם אם לא באשמתנו, גבוהים, לכן כדאי להיות מוכנים לכל מקרה שלא יהיה. מה הדבר הראשון שעושים לאחר תאונת דרכים? ומה אם מעורבים נפגעים? תאונות דרכים הן דבר שבשגרה. מדי יום קורות מספר תאונות, חלקן

מדי פעם בפעם ניתן לראות על כבישי ישראל ואפילו בדיווחי החדשות על נהג של רכב משופר ומשודרג שהורד מהכביש או לכל הפחות חווה בדיקות מעמיקות ואף הטרדות מצד המשטרה. מקרים אלו מעלים שאלה מהותית וחשובה עבור כל מי שמתעניין בשיפורי

דיני תעבורה נחשבים לחלק מתחום המשפט הפלילי ולמרות זאת, אנשים רבים נוטים להקל ראש בעבירות נועה, וחבל, כי בשנים האחרונות חוקי האכיפה והעונשים הניתנים נהפכו למחמירים במיוחד לגבי עבירות תעבורה ספציפיות, שכן הנהיגה על הכביש הפכה לפעולה מסוכנת במיוחד המסכנת

דיני התעבורה דיני התעבורה שייכים לתחום המשפט הפלילי. הם מתייחסים לכלל הנהגים והולכי הרגל, למעשה לכל המשתמשים בדרך הכפופים להוראות הכלולות בפקודת התעבורה ובתקנות התעבורה. ללא התייחסות נאותה לתחום דיני תחבורה לא יתכן שימוש סביר בנסיעה והליכה בדרכים. בתחום דיני

במרבית המקרים, כאמור, שלב "איסוף הראיות" נגדכם בעברות תעבורה מתרחש מיד לאחר ביצוע העברה. השוטר פונה אליכם בשאלות, וזוהי למעשה החקירה. את ה"חקירה" הוא מתעד באמצעות מסמכים ובסיומה אתם מקבלים דו"ח, אלא אם כן הצלחתם לשכנע את השוטר שלא ביצעתם

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים או בראשי תיבות המרב"ד הנו גוף שהקימה המדינה שמטרתו להיות גורם בודק עבור משרד הרישוי שיש לו סמכויות להמליץ על התליית רשיון הנהיגה או הגבלת האפשרות לנהוג בתנאים כאלה או אחרים. בפועל הסמכות שניתנה לו היא ממש

"אי התאמה אישיותית" הוא המונח המקובל על ההחלטה בה נפסל רישיונם של אלפי נהגים בשנה. המונח הזה הנו כללי ועלום. מה מסתתר מאחריו? הגוף הבודק כשירותם של נהגים לנהיגה הוא המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. כשירות כוללת גם כשירות נפשית ולכן במצבים

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד) הוא גוף ממלשתי השייך לתחומי האחריות של משרד הבריאות. משרד הרישוי הוא גוף ממלשתי השייך למשרד התחבורה. מה האינטראקציה בינהם? למשרד הרישוי יש סמכות לפסול נהגים משיקוליים רפואיים אך כיוון שלמשרד הרישוי אין כלים לבדוק את

מאז תחילת שנת 2017, גבה שדה הקטל בכבישי מדינת ישראל מעל 280 בני אדם. תאונות דרכים קטלניות הן אסון ש"נופל" עלינו ללא הכנה מוקדמת, וגובה את חייהם של היקרים לנו מכל. מעבר להיבטים הרגשיים הכבדים, של ההתמודדות עם האסון, ישנם