למשרד עו"ד תעבורה ערן בן-עמי ניסיון רב בליווי וייצוג מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים בנושא אי התאמה אישיותית והגשת ערר על החלטת המרב"ד.
פנו אלינו לייצוג משפטי מקצועיי ולייעוץ ראשוני ללא עלות, התקשרו: 052-252-6277 או דרך צור קשר.
נשמח לסייע לכם מול המרב"ד במקרים והוחלט על "אי התאמה אישיותית" או בכל עניין אחר. סודיות מלאה מובטחת.
מבוא- המכון הרפואי לבטיחות בדרכים אי התאמה אישיותית:
הסמכות להגביל/לפסול רישיון נהיגה מצויה בסמכות בית המשפט (במקרה של עבירות תעבורה) ובסמכות רשות הרישוי (פסילה עקב שיטת הניקוד או עקב בעיות רפואיות), וזאת בהתאם להוראות שנקבעו בפקודת התעבורה ובתקנות.
כך לדוגמא, ס' 51 לפקודת התעבורה, מקנה לרשות הרישוי סמכות להתלות את רשיונו של אדם אדם מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה מסוימת או לצמיתות, אם רשות הרישוי משוכנעת שבעל רישיון הנהיגה איננו ראוי לנהוג מחמת כושר נהיגה לקוי, בנוסף סעיף 52 לפקודה שעוסק בהתליית רשיון מטעמי בטיחות מאפשרת למשרד הרישוי להתלות את הרישיון מטעמים רפואיים, מוגבלות פיזית או נפשית. במילים אחרות:"אי התאמה אשיותית" היא ההגדרה הלא ברורה שמנוסחת באופן כללי ואשר משמשת את המרב"ד ומשרד הרישוי כתנאי להגבלת רישיון הנהיגה. הפסילה יכולה להיות לצמיתות, לתקופה מסויימת, או עד למילוי תנאים שייקבעו בהחלטה.
מה הבעיה?
הבעיה העקרית שההגדרה של "אי התאמה אשיותית" היא רחבה, לא ברורה ונתונה לפרשנות באופן שמקרים דומים יכולים לקבל יחס שונה, הכל בהתאם לזהות מי שבדק אותם. כך יכול להיות מצב שלגבי אותו נהג שנבדק, פסיכולוגים שונים ימליצו המלצות הפוכות.
הבעיה הנוספת היא שמלבד וועדת ערר של משרד הבריאות על ההחלטה לפסול אתכם מטעמים של "אי התאמה אשיותית", אין ממש גורם משפטי שיכול לבחון את ההתנהלות. הדרך היחידה אחרי וועדת ערר היא "ערעור מנהלי"- הליך משפטי יקר שלא בוחן את מהותה של ההחלטה אלא האם דרך קבלת ההחלטה היה תקין. אבל גילינו שההליך הזה מאוד אפקטיבי בפתרון בעיות מול משרד הרישוי והמרב"ד.
המסקנה מהעניין היא שחשוב מאוד לקבל ליווי מקצועי לפני שנגשים למבחנים, זה יכול לחסוך הרבה עוגמת נפש וכסף. למשל, פנייה לפסיכולוג בחוות דעת עשויה לסייע בוועדת הערר, וגם בפניה לבית המשפט המחוזי.
המבחנים הנערכים במרב"ד לצורך קביעת "התאמה אישיותית" של הנהג, מוחלקים למספר גורמים. הראשון, מבחן של כמה מאות שאלות שחוזרות על עצמן כשבהמשך הנתונים נבדקים על ידי פסיכולוג שמקבל החלטה על סמך שיחה קצרה והמבחנים. במקרים מסויימים הפסיכולוג יכול להפנות לבדיקה פסיכיאטרית מטעם המכון. ובמקרים אחרים יכול להפנות לרופא מומחה מטעמו או לבודקים חיצוניים כמו בדיקת שתן לגילוי סמים.
במקרים שמדובר בזימון למכון על רקע של עבירות סמים, הפסיכולוג יפנה למכון חיצוני לצורך עריכת 2 בדיקות שתן שונות בהפרש של מספר ימים. אי הגעה לבדיקות או כשלון בבדיקות, יובילו להמלצה של המרב"ד להתלות את הרשיון. משרד הרישוי מתייחס להמלצות המרב"ד כראה וקדש ומשמש למעשה כחותמת גומי.
לאחר עריכת בדיקות מטעמו, נותן המרב"ד את המלצותיו בנוגע להתאמה או אי התאמה של הנבדק לנהיגה (בתחום הפיזי), או התאמה או אי התאמה של אישיותו של הנבדק לנהיגה (בתחום הנפשי).
נתון חשוב נוסף הוא העובדה כי במקרים רבים התנאי להחזרת הרשיון לאחר פסילה ממושכת- לעבור בדיקות במכון הרפואי כשרק אז מוחזר הרשיון. זוהי למעשה פסילה שלא לצורך שניתן להימנע ממנה.
מהם המקרים שנהגים מוזמנים לבדיקות רפואיות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים?
לרוב הגדול של אנשים שמוזמנים למרב"ד מדובר במקרים שבו הנהג הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות וקיבל פסילה של מעל שנה, או עבירות סמים.
מקרים נוספים שמקובל להשלח למרב"ד זה לגבי כל נהג שמבקש לקבל רשיון על רכב ציבורי (מונית, אוטובוס) או רכב משא כבד (משאיות וכו').
מעל גיל 70 נהגים שנשלחים לבדיקות במכון לאחר המלצת רופא לאור השאלון הרפואי שנדרשים למלא החל מגיל 70.
מקרה שכיח נוסף זה שרופא שנהג נבדק אצלו מדווח על מחלה כמו אפילפסיה, בעיות ראיה, או כל מגבלה רפואית. כיום מקובל שהרופאים מעבירים מייד דיווח למשרד הרישוי. משרד הרישוי שולח לבדיקות במרב"ד.
אלו כלל המקרים בהם למשרד הרישוי סמכות לשלוח נהג לבדיקות:
נכי משרד ביטחון, נכים המופנים ע"י המוסד לביטוח לאומי, מבקשי או מחזיקי רשיון נהיגה עם בעיות בריאותיות, נהגים המופנים ע"י רשות הרישוי מפאת גיל.
אנשים שנמצאו לא כשירים לשירות צבאי עקב בעיות נפשיות ו/או רפואיות.
לאחר תום שלילה של 3 חודשים לנהג חדש, או 12 חודשים ומעלה לנהג רגיל בעבירות של נהיגה בשכרות, נהגים שדווחו ע"י משטרת ישראל על מעורבותם בתאונות דרכים, נהגים שדווחו ע"י בית משפט, משתמשי/מורשעי סמים ו/או אלכוהול מבקשי רשיון נהיגה לרכב ציבורי ומשא כבד- ע"י משרד הרישוי.
נהגים המדווחים מכוח חובת דיווח רופא לפי סע' 12ב לפקודת התעבורה נבדקים המחויבים בבדיקת ביקורת מטעם המרב"ד וועדת ערר.
ערעור על החלטות המרב"ד:
ערעור לועדת עררים – על ההחלטה של משרד הרישוי (למעשה המלצה של המרב"ד כמוה כהחלטה) יש אפשרות לערר לפי סע' 55א' לפקודת התעבורה, תוך 30 יום לפני ועדת ערר רפואית של שלושה רופאים. מקום מושבה של וועדת הערר, בבית החולים "שיבא" תל השומר.
על מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה בוועדה רצוי לצרף חוות דעת רפואית או אחרת מטעם הנהג, וכל מסמך אחר אשר עשוי לתמוך בטענות הנהג בערעור. רצוי מאוד להגיע לערעור בפני הועדה עם עו"ד.
לועדת הערר סמכות לשנות את ההחלטה, לדחות את הערר או לשלוח למבחנים נוספים מטעמה.
במקרה בו, דחתה ועדת הערר את הערר בלי שקבעה מועד לבדיקה מחודשת, תערך הבדיקה כאמור רק לאחר שחלפה לפחות שנה מיום שניתנה ההחלטה של ועדת הערר.
כפ שציינתי לעיל, החלטת וועדת הערר, הינה החלטה מנהלית לכל דבר ועניין, וככזו, הינה כפופה לביקורת שיפוטית של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים ומחוייבת במתן זכות עיון, זכות טיעון, סבירות, הגינות וכיו"ב.
ערעור מנהלי לבית המשפט – על החלטת ועדת הערר, ניתן לערער תוך 10 ימים ממועד קבלת ההודעה על ההחלטה, בשאלה משפטית בלבד. הסמכות לדון בערעור זה, תהיה נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים (בימ"ש מחוזי).
שעות הפעילות של המכון הרפואי הנן ימי ג' בשעות 12-14 בתל אביב- רחוב מנחם בגין 116.
בחיפה בימי ב' בין השעות 8-10.
השעות המוגבלות והבירוקרטיה המורכבת הן רק אחד הקשיים שמערימים המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ומשרד הרישוי.
ניתן להתייעץ עם עורך דין תעבורה מטעמנו בכל עת.
נתקלתם בבעיה דומה? זקוקים לעזרת המומחים שלנו? פנו אלינו בהקדם בטלפון: 052-2526277 ותקבלו ייעוץ משפטי מהיר ומקצועי ללא כל התחייבות. זכרו, קיימת חשיבות עליונה לפנייה מהירה שכן ההבדל בין פסילת רישיון נהיגה להצלחה במבדקים יכולה להיות במקרים רבים הייעוץ הנכון בזמן הנכון.
