מרב"ד בעקבות עבירות תנועה – מתי נהג מופנה ומה עושים? נהגים עשויים להיות מופנים למכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) גם בעקבות עבירות תנועה והיסטוריה תעבורתית המעוררת שאלה בנוגע לכשירותם לנהיגה. חשוב להבין כי ההליך במרב"ד שונה מההליך המשפטי בבית המשפט לתעבורה: מטרת הבדיקה אינה להעניש את הנהג פעם נוספת על עבירה שביצע, אלא לבחון את … להמשך קריאה
מצבים רפואיים מסוימים עשויים לעורר צורך לבחון האם אדם כשיר להמשיך לנהוג בבטחה. כאשר מתקבלת הפניה למרב"ד בעקבות בעיה רפואית, המטרה היא לבחון את המשמעות התפקודית של המצב ביחס לנהיגה ולא רק את עצם קיומה של אבחנה רפואית. לכן שני אנשים עם אותה אבחנה אינם בהכרח יקבלו אותה החלטה. אילו מצבים רפואיים עשויים להיות רלוונטיים? … להמשך קריאה
מרב"ד בעקבות מצב נפשי מצב נפשי, טיפול פסיכיאטרי או מידע רפואי בתחום בריאות הנפש עשויים במקרים מסוימים להוביל לבחינת כשירותו של אדם לנהיגה. עצם קבלת טיפול נפשי אינה קובעת שאדם אינו כשיר לנהיגה. השאלה היא האם קיימים בנסיבות הספציפיות גורמים הרלוונטיים ליכולת לנהוג בבטחה. הפניה למרב"ד על רקע נפשי עלולה להיות מלחיצה, ולכן חשוב להבין … להמשך קריאה
מרב"ד בעקבות שימוש בסמים הפניה למרב"ד בעקבות שימוש בסמים מעוררת לעיתים חשש משמעותי לגבי המשך החזקת רישיון הנהיגה. במסגרת ההליך נבחנת שאלת הכשירות לנהיגה בהתאם למידע ולנסיבות הספציפיות של הנהג. חשוב להבין כי שאלת הכשירות אינה זהה לשאלת האחריות הפלילית או התעבורתית. גם כאשר אין הליך פלילי פעיל, מידע הנוגע לשימוש בסמים עשוי להיות רלוונטי … להמשך קריאה
מרב"ד בעקבות נהיגה בשכרות הפניה למכון הרפואי לבטיחות בדרכים בעקבות נהיגה בשכרות עלולה להעמיד את הנהג בפני הליך נוסף מעבר להליך התעבורתי עצמו. מטרת הבדיקה במרב"ד היא לבחון את כשירותו של הנהג לנהיגה בטוחה, בהתאם לנסיבות ולמידע שהוביל להפניה. חשוב להבחין בין ההליך המשפטי הנוגע לעבירת הנהיגה בשכרות לבין בדיקת הכשירות לנהיגה. העובדה שההליך בבית … להמשך קריאה
