הפניה למכון הרפואי לבטיחות בדרכים בעקבות נהיגה בשכרות עלולה להעמיד את הנהג בפני הליך נוסף מעבר להליך התעבורתי עצמו. מטרת הבדיקה במרב"ד היא לבחון את כשירותו של הנהג לנהיגה בטוחה, בהתאם לנסיבות ולמידע שהוביל להפניה.

חשוב להבחין בין ההליך המשפטי הנוגע לעבירת הנהיגה בשכרות לבין בדיקת הכשירות לנהיגה. העובדה שההליך בבית המשפט הסתיים אינה אומרת בהכרח שגם שאלת הכשירות מול רשות הרישוי הסתיימה.

מה עשוי להיבדק במרב"ד?

הבדיקה משתנה בהתאם למקרה. בין היתר עשויה להיבחן ההיסטוריה הרלוונטית, נסיבות ההפניה, דפוסי שימוש באלכוהול ומידע רפואי או אחר הקשור לכשירות לנהיגה.

בהתאם לנסיבות, הנהג עשוי להידרש לבדיקות, שאלונים, שיחה עם אנשי מקצוע או הצגת מסמכים.

איך מתכוננים?

אין טעם לנסות ללמוד "תשובות נכונות". מומלץ להגיע לאחר שהבנתם מדוע הופניתם, עם המסמכים הנדרשים, ולענות באופן ענייני ועקבי.

כאשר רישיון הנהיגה חיוני לעבודה או כאשר קיימת היסטוריה תעבורתית מורכבת, כדאי לשקול קבלת ייעוץ מעורך דין העוסק במרב"ד לפני הבדיקה.

שאלות נפוצות

האם כל עבירת שכרות מובילה למרב"ד?

לא ניתן לקבוע שכל מקרה מוביל אוטומטית להפניה. הדבר תלוי בנסיבות ובהוראות הרלוונטיות.

האם סיום הפסילה בבית המשפט מחזיר אוטומטית את הרישיון?

לא בהכרח. ההליך התעבורתי ושאלת הכשירות הרפואית לרישוי הם הליכים שונים.

האם אפשר לערור על החלטה שלילית?

כאשר מתקבלת החלטה הפוגעת ברישיון, ניתן לבדוק האם קיימת זכות ערר ומהם המועדים החלים.

קישורים פנימיים: זימון למרב"ד | הכנה לבדיקת מרב"ד | ערר על החלטת המרב"ד