על פי הנתונים מרבית התאונות דרכים בישראל הן תוצאה של התנגשות פנים רכב באחוריו של רכב אחר כלומר תאונות הנובעות כתוצאה מאי שמירת מרחק.
הכלל הפשוט של שמירת מרחק מספיק מוכר לכולם ועדיין מתבצעות תאונות רבות כאלה בעיקר בשל אי שמירתו וביצועו כהלכה.
שמירת נועדה לתת אפשרות לנהג העוקב להגיב נכון במקרה חירום ולבלום כך שלא יפגע בנהג שלפניו במקרה וזה עצר בפתאומיות. זמן התגובה הזה הוא סובייקטיבי ונכון לכל נהג באופן ספציפי כך שנהג שהינו מרוכז בנהיגה יגיב מהר יותר ממי שעסוק ברדיו, מדבר בסלולרי או עסוק בשיחה עם יושבי הרכב.
לכן נקבע מרווח קבוע של מרחק שיהיה לפחות בן שתי שניות בין רכב לרכב.
מתעקשים לשמור מרחק
יש לנהוג בהתאם בנושא שמירת המרחק ולמשור על הטווח שנקבע בכל מקרה שינוי. אם הילד מאחור דורש לרגע תשומת לב יש לוודא כי טווח המרחק מוגדל שכן במקרה של התעסקות כזו הריכוז בנהיגה נפגם ויידרש זמן תגובה ארוך יותר. יש הטוענים כי במקרה של שמירת מרחק יתמלא הרווח בין הרכב לנהג שלפני ברכב אחר שיידחף לנתיב.
הדבר יכול לקרות פעם או פעמיים אך לא יותר וגם במקרה זה כל שצריך לעשות הוא לחכות שתי שניות נוספות כדי לשמור מרחק מהרכב החדש. גם אם הדבר קורה עשרים פעמים בשעה (לא סביר כלל) הפסדנו בסך הכל ארבעים שניות ולמעשה מנענו את התאונה הנפוצה בכבישי ישראל.
הבעיה היא שמה שמניע את הנהגים הוא האגו שלא מוכן לוותר ולאפשר הידחפות של רכבים, מה שגורם לתאונות הרבות.
על מנת שייתאפשר לכם לקבל מידע על נהיגה בשכרות תוכלו ללחוץ על הקישור ולקבל את כל המידע בעמוד זה.
שומרים מרחק גם מאחור
בכדי לא להיות בצד השני כלומר זה שנתקעים בו מאחור יש לשמור מרחק גם מאחור. הדבר אמנם קשה יותר ולא תלוי רק בנו אך יש לפעול על פי הכלל האומר כי במראה יש לראות את פנסי הרכב שמאחורינו. אם אנו רואים את מכסה המנוע למשל סימן שהרכב מאחורינו קרוב מדי ובמקרים כאלה אפשר להאט ולתת לו לעקוף או לשמור מרחק כפול לפנים שיאפשר יותר זמן תגובה.