לא מזמן נודענו כי מתווספות מצלמות מהירות חדישות וחדשניות לאוסף מצלמות התנועה בכביש בישראל. אמנם המדינה משלמת מחיר רב על ציוד יקר, אולם התכנון הוא גם להחזיר אותו וברבית – דרך דו"חות התנועה שניתן לתת באמצעותן.
אם עד היום היו מוכרות לנהגים תיבות ה"דחליל" שהיו מוסתרות לצידי הכביש – ממש עד לרמת סוג המצלמה ומתי היא פועלת, הרי שכיום חלק מן המצלמות החדשות המתוחכמות נמצא ב"הרצה", ופעילותן נבחנת מול הגורמים הרלבנטיים.
דוגמה למצלמות אלו הן מצלמות ה"גטסו" שהגיעו אלינו ונכנסו לפעולה לאחר הכנות ארוכות.
תהליך התקנה ארוך
עשרות מצלמות חדשות כבר הותקנו בכבישי ישראל מתחילת שנת 2011, והיד עוד נטויה, כך שבסך הכול מתוכננות להיות מותקנות כ- 300 מצלמות חדשות: 200 מהן תשמשנה כמצלמות מהירות, ו- 100 תהיינה מצלמות רמזור, כלומר שמצלמות את הנהגים אשר עברו את הצומת באור אדום.
ההתקן של המצלמה מאפשר לה להיות ניידת ולשמש לצילום גם במקומות אחרים בארץ. כך כשהמיקום של מצלמות המהירות אינו ידוע מראש, זה עשוי להוות גורם הרתעה לכל הנהגים שנוסעים במהירות מופרזת או חוצים או אדום.
לא ניתן להשוות נתונים של נהיגה בישראל לנהיגה בבריטניה
למרות שבבריטניה כבר הותקנו אלפי מצלמות מהירות חדשניות כמו שאמורות כבר להיות מותקנות בישראל מלפני למעלה מעשר שנים, רבות יצאו והוצאו משימוש במהלך השנים האחרונות עקב ונדליזם של תושבים זועפים.
הזעם נובע מהרשעה אחת לכל חמישה נהגים בבריטניה, כשרף ההרשעות עמד על מעל ל- 2 מיליון הרשעות ב- 2004 כשהיו על הכביש 6,000 מצלמות.
מדוע מצלמות מהירות הן עניין מסוכן?
טוענים, כי התקנת מצלמות על הכביר עלולה דווקא לגרום לפעולה ההפוכה, וזאת כי הנהגים שמבחינים במצלמה – דעתם מוסחת, הם בולמים באופן פתאומי ופרדוקסלי, כמו גם העפת מבטים תכופה למחווני המהירות ועל ידי כך עלולים לגרום לתאונות. כמו כן הנהגים נוהגים לפצות את עצמם בהאצה לאחר המצלמה. במקרה של תביעה, רצוי לערב עורך דין תעבורה שמכיר את פסקי הדין האחרונים וכן את הציוד החדיש
