במרבית המקרים, כאמור, שלב "איסוף הראיות" נגדכם בעברות תעבורה מתרחש מיד לאחר ביצוע העברה. השוטר פונה אליכם בשאלות, וזוהי למעשה החקירה. את ה"חקירה" הוא מתעד באמצעות מסמכים ובסיומה אתם מקבלים דו"ח, אלא אם כן הצלחתם לשכנע את השוטר שלא ביצעתם עברה.
במקרים רבים, חקירה במקום האירוע, לצד הכביש, היא מצב שבו אתם, הנהגים ה"נורמטיביים" (ביטוי שעורכי דין אוהבים להשתמש בו לתאר נהג "נורמלי", שאינו "עבריין"), נמצאים במצב מלחיץ, שאינכם מורגלים בו, לאחר תאונת דרכים או לאחר שנחשדתם בביצוע עברת תעבורה חמורה.
מאותו רגע אתם נמצאים תחת עינם הפקוחה של השוטרים המלווים את האירוע. לדברים שתאמרו ישנה חשיבות עליונה בהמשך ההליך נגדכם. זה נכון לכל מילה שנאמרת, גם בשיחה אגבית.
כדי שהמשטרה תבסס כתב אישום, הנהג החשוד בביצוע העברה אינו צריך להודות בפה מלא בביצועה.
פעמים רבות מספיקה אמירה שמשתמע ממנה בעקיפין כי הנהג מודה לפחות בחלק מהדברים. זה נקרא "ראשית הודיה", ועל סמך האמירה הזו אפשר שיבוסס האישום. ארחיב על כך בהמשך.
למידע נוסף על עבירות תעבורה ועבודתו של עו"ד תעבורה
לדוגמה, כשאני מגיע לבית משפט קורה לי לא אחת שהתובע מנפנף בידיו בטופס של "שימוע" שנערך לנהג על ידי קצין משטרה, ואותם דברים שהנהג סיפר לקצין המשטרה, לעתים באופן ספונטני במסגרת שיחה שנראתה לכאורה לא רשמית, הופכים לראיות כנגד אותו נהג.
שימו לב
קצין המשטרה צריך למלא בטופס השימוע את השורות המיועדות ל"דברי הנהג". מה הוא יכתוב? יש כמה אפשרויות לכך.
אפשרות אחת היא שהוא יכתוב משפט סתמי אחד מתוך שיחה שלמה שלו איתכם; אפשרות אחרת היא שהוא יהיה הוגן מספיק כדי לצטט את עיקרי הדברים שלכם; ואפשרות גרועה נוספת היא שמכל מה שאמרתם לא יירשם אלא משפט אחד שכולו הפללה עצמית.
בעיקרון, שימוע בנוגע לפסילה מנהלית אינו חקירה רשמית, ולכן ההליך נראה לא פורמלי. אבל בעקבות השימוע ישנה כעת גרסה שלכם שאתם חתומים עליה, ואותה אפשר להביא כראיה נגדכם בבית המשפט.
לא אכנס כאן לפלפולים משפטיים בשאלה מהי חקירה ובשאלה מה המשקל המשפטי של ראיה כמו טופס שימוע, והאם שיחה עם השוטר בשטח נחשבת חקירה או שמא קיימת חובה לערוך חקירה "תחת אזהרה".
אני רוצה להעביר רק מסר אחד: היזהרו בלשונכם בכל מצב, כי לכל מילה שנרשמת – או שאינה נרשמת – ישנה חשיבות רבה.
חשוב לי להבהיר, הרעיון שאני מעביר לאורך כל הפרק אינו מכוון לכך שחלילה תשקרו לשוטרים. הרעיון הוא להסביר לכם שאם אתם סבורים שלא ביצעתם עבירה, שתאמרו את הדברים בצורה ברורה ותוודאו שהם נרשמים.
אל תצפו שהשוטר "ידאג לכם" ויתעד את הסיטואציה במלואה כפי שהיא באמת קרתה. השוטר לא מייצג את האינטרס שלכם שכן הוא עצר אתכם כי הוא היה סבור שביצעתם עבירה. כולנו בני אדם וזה נורמלי ששוטר שסבור שעבירתם עבירה יתעד את המציאות כפי שהוא רואה אותה ולא כפי שאתם הייתם רואים אותה.
מפגש מול שוטר אינו שווה כוחות. הוא מחליט על השתלשלות העניינים, זה המקצוע שלו וכשמוצגת "מילה מול מילה"- במרביתם המוחלט של המקרים יאמינו לו ולא לכם. האמת המשפטית שונה מהאמת שאנחנו מכירים בפועל. האמת המשפטית מתבססת על ראיות ואם לא יהיו לכם ראיות, או שהראיות הקיימות מצביעות נגדכם אבוד לכם.
אף אחד לא יקבל את "המילה" שלכם. לכן חשוב שתקראו את הפרק הבא ותבינו איך לנהוג בסיטואציה של מפגש עם שוטר, כפי שאפשרט בהמשך.
