במקרים מסוימים נהג המופנה למכון הרפואי לבטיחות בדרכים עשוי להידרש לעבור בדיקה או הערכה פסיכיאטרית. עצם ההפניה לבדיקה אינה קביעה שהנהג אינו כשיר לנהיגה. מטרת ההליך היא לבחון את הנושאים הרלוונטיים לכשירות לנהיגה בהתאם לנסיבות המקרה.
הפניה עשויה להיות קשורה למידע רפואי או נפשי שהגיע לגורמים המוסמכים או להתעורר במסגרת הליך רחב יותר לבדיקת כשירותו של הנהג.
מה בודקים?
הבדיקה אינה זהה בכל מקרה. הפסיכיאטר עשוי להתייחס להיסטוריה הרפואית והנפשית, לטיפולים בעבר ובהווה, לתרופות, למסמכים שהוצגו ולנושאים נוספים הקשורים לסיבת ההפניה וליכולת לנהוג בבטחה.
לכן, לפני ההגעה חשוב להבין מה עומד בבסיס הזימון ולבדוק אילו מסמכים יש להביא למרב"ד. כאשר קיימת היסטוריה טיפולית, ייתכן שמסמכים עדכניים מהגורמים המטפלים יהיו רלוונטיים.
האם טיפול נפשי גורם לפסילת רישיון?
עצם העובדה שאדם קיבל טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי אינה מאפשרת להסיק באופן אוטומטי שהוא אינו כשיר לנהיגה. שאלת הכשירות נבחנת בהתאם לנסיבות ולמידע הרלוונטי בכל מקרה.
חשוב לענות בבדיקה בצורה עניינית ולא לנסות להסתיר מידע או לתת תשובות מתוכננות מראש. אם קיים חשש שההליך עלול להביא לפגיעה ברישיון, מומלץ להבין מראש את המשמעות המשפטית של ההפניה.
במקרה שבו מתקבלת החלטה הפוגעת ברישיון הנהיגה, קיימים במקרים המתאימים הליכים שבאמצעותם ניתן להשיג על ההחלטה, לרבות פנייה לוועדת ערר.
קישור לעמוד האב: זימון ובדיקות במרב"ד
קישורים פנימיים: איך מתכוננים לבדיקת מרב"ד? | אילו מסמכים להביא למרב"ד? | ערר על החלטת המרב"ד
